מקור: Don't Fall Into Wall Street's Traps! (Micro)Strategy Example! - מאת Sven Carlin, Ph.D.

🔹 MicroStrategy (MSTR)

החברה משמשת בעיקר כפרוקסי להשקעה בביטקוין. המודל העסקי שלה הוא גיוס הון (חוב ומניות) כדי לרכוש ולהחזיק ביטקוין במאזן, בנוסף לעסקי התוכנה הליבה שלה.

הניתוח אינו מתמקד בביצועים הפיננסיים של החברה, אלא משתמש בה כדוגמה למלכודות של וול סטריט.

• גיוסי הון: החברה גייסה 2.5 מיליארד דולר בשנת 2025 (ככל הנראה הכוונה לתקופה האחרונה) כדי להמר על ביטקוין.
• עמלות: וול סטריט גובה עמלות של כ-2% על גיוסים אלה, מה שמסביר את האינטרס שלה לקדם את המניה.

תזת השקעה

עמדת הדובר: שלילית וסקפטית (לא כלפי ביטקוין/החברה בהכרח, אלא כלפי הנרטיב השורי של וול סטריט).

טיעוני נגד (המלכודת של וול סטריט):

• בנקי ההשקעות (Citi, Bernstein וכו') מפרסמים מחירי יעד גבוהים ואופטימיים (למשל, 150,000$ לביטקוין) והמלצות "קנייה" גורפות.
• האינטרס האמיתי של וול סטריט הוא לא טובת המשקיע, אלא ייצור עמלות מגיוסי הון, הנפקות וקרנות סל.
• הדובר מזכיר כניגוד את עמדתם של צ'רלי מאנגר ("זהב מלאכותי חסר ערך") וורן באפט ("רעל עכברים בריבוע").
• השינוי בעמדת BlackRock כלפי ביטקוין נבע מההזדמנות העסקית לגבות עמלות על קרנות הסל, ולא משינוי אידיאולוגי.

טיעוני בעד:
הדובר אינו מציג טיעונים בעד, אלא רק משתמש בטיעונים של וול סטריט כדוגמה למניפולציה.

🔹 שינויים בתיק

לא הוזכרו פעולות קנייה או מכירה. המקרה משמש כדוגמה לימודית.

🔹 תובנות מרכזיות

1. היו סקפטיים כלפי המלצות קונצנזוס של וול סטריט, במיוחד בנכסים טרנדיים. המניע העיקרי שלהם הוא גביית עמלות (כ-2% לאורך ההיסטוריה), לאו דווקא יצירת ערך עבורכם.
2. MicroStrategy היא דוגמה קלאסית לאופן בו בנקי ההשקעות רותמים נרטיב חזק (הימור על עליית הביטקוין) כדי לייצר פעילות ורווחים לעצמם.
3. חשוב להבחין בין הזדמנות השקעה אמיתית לבין מה שהדובר מכנה "מלכודת" – מהלך שנועד בעיקר להעשיר את המתווכים הפיננסיים.
4. היכולת של משקיע לקרוא את המצב ולהבין מתי מדובר בקידום מכירות מבוסס עמלות היא קריטית כדי להימנע מהפסדים.